"אני לא רואה כאן דבר, אלא דבר עגול עשוי זהב, ומי שמגדל לוויתן מסוים, הדבר העגול הזה שייך לו. אז, על מה כל הבהייה הזו? זה שווה שישה עשר דולר, זה נכון; ובשני סנט הסיגר, זה תשע מאות ושישים סיגרים.
אני לא אעשן מקטרות מלוכלכות כמו סטאב, אבל אני אוהב סיגרים, והנה תשע מאות ושישים מהם; אז הנה עולה פלאסק כדי לרגל אחריהם." מה אומר הקניבל? בזמן שאני חי הוא משווה הערות; מסתכל על עצם הירך שלו; חושב שהשמש נמצאת בירך, או בעגל, או במעיים, אני מניח, בזמן שהזקנות מדברות על אסטרונומיה של מנתח בארץ האחורית.
"יש עיבוד נוסף עכשיו; אבל עדיין טקסט אחד. כל מיני גברים בסוג אחד של עולם, אתה מבין. שוב להתחמק! הנה בא קוויק - כולו קעקוע - נראה כמו סימני גלגל המזלות עצמו.
הוא מתנשא לפני הדובלון; הלוא, ומסתובב בצד השני של התורן; למה, יש פרסה ממוסמרת בצד הזה; ועכשיו הוא חזר שוב; מה זה אומר הרק! הוא ממלמל - קול כמו טחנת קפה ישנה בלויה. דקרו אוזניים ותקשיבו!"
ראש עור
אני ואשתי עמדנו נדהמים. ואז הבנתי שפסגת מייבורי היל חייבת להיות בטווח של ה-Heat-Ray של מאדים עכשיו כשהקולג' פונה מהדרך. אז אחזתי בזרועה של אשתי, ובלי טקס הוצאתי אותה החוצה לכביש. ואז הוצאתי את המשרתת, ואמרתי לה שאעלה בעצמי למעלה בשביל הקופסה שהיא צעקות ל.
אנחנו לא יכולים להישאר כאן, אמרתי; ובעודי דיברתי נפתחה הירי מחדש לרגע על הנחלה. "אבל לאן אנחנו הולכים?" אמרה אשתי באימה. חשבתי מבולבל. ואז נזכרתי בבני הדודים שלה ב ראש עור.
ראש עור! צעקתי מעל הרעש הפתאומי. היא הסיטה את מבטה ממני בירידה. האנשים יצאו מבתיהם, נדהמים. "איך נגיע ללידרהד?" היא אמרה.
עצור כאן," אמר
במורד הגבעה ראיתי שלל הוסרים רוכב מתחת לגשר הרכבת; שלושה דהרו דרך השערים הפתוחים של. אתה בטוח כאן!
אני עצמי ואנוכי
והתחלתי מיד לכיוון הכלב המנוקד, כי ידעתי שלבעל הבית יש עגלת סוס וכלבים. רצתי, כי קלטתי שבעוד רגע כולם בצד הזה של הגבעה יזוזו. מצאתי אותו בבר שלו, די לא מודע למה שקורה מאחורי הבית שלו. גבר עמד עם הגב אליי ודיבר איתו.
כמה רשימות
- במורד הגבעה ראיתי שלל הוסרים רוכב מתחת לגשר הרכבת; שלושה דהרו בשעריה הפתוחים של מכללת המזרח;
- שניים אחרים ירדו, והחלו לרוץ מבית לבית.
- השמש, זורחת מבעד לעשן שעלה מראשי העצים,
- נראה אדום כדם, והטיל אור זועף לא מוכר על הכל.
התחלתי מיד בשביל הכלב המנוקד, כי ידעתי שלבעל הבית יש עגלת סוס וכלבים. רצתי, כי קלטתי שבעוד רגע כולם בצד הזה של הגבעה יזוזו. מצאתי אותו בבר שלו, די לא מודע למה שקורה מאחורי הבית שלו. גבר עמד עם הגב אליי ודיבר איתו.
- במורד הגבעה ראיתי שלל הוסרים רוכב מתחת לגשר הרכבת; שלושה דהרו בשעריה הפתוחים של מכללת המזרח;
- שניים אחרים ירדו, והחלו לרוץ מבית לבית.
- השמש, זורחת מבעד לעשן שעלה מראשי העצים,
- נראה אדום כדם, והטיל אור זועף לא מוכר על הכל.
התחלתי מיד בשביל הכלב המנוקד, כי ידעתי שלבעל הבית יש עגלת סוס וכלבים. רצתי, כי קלטתי שבעוד רגע כולם בצד הזה של הגבעה יזוזו. מצאתי אותו בבר שלו, די לא מודע למה שקורה מאחורי הבית שלו. גבר עמד עם הגב אליי ודיבר איתו.
אני ואשתי עמדנו נדהמים. ואז הבנתי שפסגת מייבורי היל חייבת להיות בטווח של ה-Heat-Ray של מאדים עכשיו כשהקולג' פונה מהדרך. אז אחזתי בזרועה של אשתי, ובלי טקס הוצאתי אותה החוצה לכביש. ואז הוצאתי את המשרתת, ואמרתי לה שאעלה בעצמי למעלה בשביל הקופסה שהיא צעקות ל.
ראש עור! צעקתי מעל הרעש הפתאומי. היא הסיטה את מבטה ממני במורד. האנשים יצאו מבתיהם, נדהמים. "איך נגיע ראש עור?" היא אמרה.
